כל ארגון עובד עם סוגים שונים של צ’קים ובהם:
1. רגילים-שבהם כל ספק וכל לקוח יכול להפקיד אותם בחשבונו האישי או, לחלופין, לקבל תמורתם כסף מזומן.
2. בנקאיים-שבהם הבנק שחתום על הצ’ק דואג להבטיח קבלת הכסף מול בעל החשבון. הם נחשבים בטוחים יותר מאשר צ’קים רגילים. משלמים עליהם עמלה. הם משמשים בעיקר להבטיח קיום תקין של עסקאות בהיקפים גדולים.
3. מסחריים-מדובר בצ’קים עם העתק נוסף וספח שונה מאשר פרטיים. הספח כולל שני תאריכים – את תאריך כתיבת הצ’ק ואת תאריך הפירעון הכי מוקדם שלו.
4. דחויים- צ’קים שתאריך הפירעון שלהם מאוחר יותר מאשר התאריך שבו הם ניתנו. יש המתעקשים לקבל גם צ’קים דחויים כדי לוודא כי במועד הפירעון הם אכן יקבלו תשלום. חשוב לציין, כי הבנק לא מכבד המחאות לפני מועד הפירעון שלהן ועל הפקדתם טרם מועדם נגבית עמלה גבוהה. מי שזקוק לכסף לאלתר יכול לקבלו, בניכוי סכום הריבית, בשירות של ניכיון צ’קים.
5. ביטחון-המהווים עירבון להבטחת פירעון החוב. שני הצדדים מסכימים ביניהם מראש כי ההמחאה תיפדה אם וכאשר, רק בהינתן מצב מסוים או בקרות מקרה מסוים, לדוגמה: צ’ק שנותן שוכר דירה לבעליה המשכיר אותה, כעירבון על שמירת הרכוש בדירה. בעל הדירה יוכל לפדות אותו, כמוסכם, אם ייגרמו נזקים לרכוש או במצב שבו שוכר הדירה לא יקיים את חלקו בחוזה.
6. למוטב בלבד-רק מי שעל שמו רשום הצ’ק יכול להפקיד אותו ולקבל תמורתו כסף מזומן.
7. סימון קרוס-בעלי שני קווים אלכסוניים מקבילים, שמסמנים אותם על פי רוב בצד השמאלי העליון של ההמחאה. ניתן להפקיד אותם בכל חשבון בנק בעולם, אי אפשר לקבל תמורתם מזומן לאלתר.
אבטחת אמצעי תשלום
חשוב לציין, כי שימוש בצ’קים הוא אמצעי תשלום מקובל ונפוץ בשוק חרף שימוש מוגבר באמצעי תשלום אחרים כגון כרטיסי אשראי. בשל החשש מפני זיוף במיוחד נוכח הקלות והפשטות שבהן ניתן לזייפם, מומלץ לחברות ולארגונים גדולים לנקוט מספר אמצעי ביטחון לאבטחת המחאותיהם ולהפיכתן חסינות מפני זיופים: שימוש בלוגואים מיוחדים, בחותמות ובגרפיקה מודפסת, שימוש בסוג מיוחד של נייר ובצבע – או בשילוב צבעים – מיוחד, הטמעת אלמנטים מסוימים, שניתן לזהותם רק באמצעות אור מיוחד (אולטרה סגול), הטמעת סימן מים ייחודי על גב הצ’ק ועוד.
